רקע היסטורי:
כפר בית גאן הינו כפר עתיק יומין, שעבר גלגולי שמות וגלגולי אוכלוסין, הכפר הוזכר כבר בתקופת הצלבנים, ובמאה ה-13 ע"י אלדמשקי. הישוב הנוכחי קיים מאז המאה –17, כאשר ההתיישבות הראשונה הייתה באזור אלזבוד. תושביו הדרוזים מקורם מלבנון (בתקופת פחר אלדין השני) ומהר הדרוזים בסוריה. קיימים בישוב שרידים היסטוריים מהתקופה הביזנטית והצלבנית.
– הגרעין הישן של הכפר נזכר לראשונה בהיסטוריה בשלהי המאה 16 לספירה (1596/7) בתקופה העותומאנית. הכפר הלך והתפתח בעיקר החל מאמצע המאה 19 (1832) לאחר שהישוב הקדום וכפרים בגוש הר מירון ננטשו דוגמת כפר אלג'רמק , זבוד ושפנים והתושבים עברו לגור בבית ג'ן .
כיום הגרעין הישן נחשב לאטרקציה תיירותית מרכזית בבית גן כלל מסלולי הסיורים של מורי הדרך עוברים דרך הגרעין הישן שמשמר את המסורת העתיקה של הכפר לפני כ 500 שנה.
שני הגאוגרפיים הותרות ועבד אלפתאח עשו עבודתם לקבלת תואר דוקטור בשנת 1977, על מפקד האוכלוסין ושם מופיע הכפר באותיות בית ג'ין. הנתונים המובאים נלקחו מספרם:
תושבים: היו 102 בתי אב שכללו 617 תושבים.
כלכלה: גדולים עיקריים היה עזים, דבורים, חוטי משי ובתי בד (3) .הכלכלה הושתתה בעיקר על חקלאות , גידול שדה ומטעים .הגידולים העיקריים היו מוצרי צריכה כגון חיטה ושעורה , זיתים ופירות , גידול דגנים וירקות לצריכה ביתית.
מסים: הוטלו מסים על כל הכפרים באקצ'ה (מטבע) עבור גדולים מס קבוע 17,700 על גידול עזים ודבורים 1,300, חוטי משי 80, בתי בד 36, הכנסות מזדמנות 1,200.
סה"כ מסים 20,316 אוקצ'ה על כפר בית ג'ן .
בתקופה העותמאנית היו 5 כפרים דרוזים בגוש הר מירון – כפר "אלג'רמק" שקם במאה 11 מתקופת הפצת הדת, כפר "זבוד" שקם בתקופה הממלוכית במאה 13 , ח'רבת "שפנים" ו"אלסהלה" במאה 18ובית ג'ן בשלהי המאה 16.
שנות השלושים והארבעים של המאה 19 (1832-1840), השלטון המצרי בארץ ישראל הביא חורבן על הישוב הדרוזי ומעל הכל פגעי טבע , רעידות אדמה, בצורת וארבה כל אלה פגעו קשות באוכלוסייה הכפרית וגרמו לכך שכפרים קטנים נעזבו ותושביהם התכנסו בכפרים גדולים שהעניקו יותר בטחון. כך גם בגוש הר מירון נטישת הכפרים ומעבר התושבים מסביב לכפר המרכזי בית ג'ן .
רקע כללי:
המועצה המקומית הראשונה בבית גאן, כוננה בשנת 1964, לפני כן, הנהיגו את הישוב מוכתרים מכובדים.
לכפר בית גאן היו קרקעות באזור מוע'ר – אלדרוז (קבעה) (אזור קיבוץ איילת השחר) כ-13,000 דונם שהיו בבעלות תושבי הכפר כ- 200 שנה לפני קום המדינה, קרקעות אלו הופקעו עפ"י חוק רכישה לצרכי ציבור בשנת 1953. אדמות הכפר השתרעו על שטח של כ-30 אלף דונם לפני קום המדינה, אולם לאחר הליכי הסדר והפקעות צומצמו לכ-20 אלף דונם.
נתונים:
מס' תושבים | 12,148 נפשות |
דירוג סוציואקונומי | 3 |
מדד פריפריאליות | 4 |
אזור עדיפות לאומית | 1 |
תחום שיפוט המועצה המקומית | כ-5000 דונם |
ממוצע גידול טבעי | 1.7% – 1.9% |
מיקום גיאוגרפי:
הכפר בית גאן נמצא בלב הגליל העליון, ומתנשא לגובה של כ- 1,000 מטר מעל לפני הים. בית גאן נחשב לישוב הגבוה ביותר במדינה. הכפר נמצא כולו בלב שמורת טבע הר מירון שהיא אחת מהשמורות היפות והגדולות במדינה.
גובהו של בית גאן יוצר מספר רב של תצפיות טבעיות על פסגות ההרים שמסביבו, ביום בהיר ניתן לראות את הרי הלבנון, הר חרמון, העיר חיפה, הים התיכון, הכנרת, ערי צפון ירדן, ועוד.
כמות המשקעים הממוצעת לשנה מגיעה לכ – 1,000 מ"מ ; ומדי שנה יורד שלג בחודשי החורף.
בסביבת הכפר בית גאן קיימים מספר מעיינות טבעיים שעד חיבור הכפר למי מקורות בשנת 1964, היוו מקור המים / החיים לתושבים.
מקורות פרנסה:
עד שנות הששים התפרנסו תושבי הכפר בית גאן מחקלאות, עיקר הגידולים היו, ענבים, שזיפים, זיתים, וכן גידולי עזים ובקר.
אחרי ובעקבות החלת חוק גיוס חובה על בני העדה הדרוזית בשנת 1956, נהרו רוב הצעירים לשירות בזרועות הביטחון. עיקר הפרנסה כיום מבוסס על שירות בזרועות הביטחון, עבודה במפעלי תעשיה מחוץ לכפר, שירות ציבור, עצמאיים, וגם חקלאות.
מפעלי טקסטיל שהוקמו להעסקת נשים, נסגרו ברובם, ונותרו 3-2 מפעלים המעסיקים מעל 300 נשים בלבד.
שיעור האבטלה כ- 11%, והאבטלה הסמויה עשויה להגיע ל- 30% (בעיקר בקרב נשים).
בכפר בית גאן אין אזור תעשיה ולא אזור מלאכה, וזאת בשל מגבלות שמירת טבע, אולם לאחרונה החלה להתפתח תעשיית תיירות פנים ונכון להיום יש בכפר מעל 250 חדרי אירוח וצימרים, מסעדות, מפעלים ליצור סבונים וקרמים מצמחי הגליל: מעבדות ד"ר דבור, ואיה נטורל, שני מפעלים המפורסמים ברמה עולמית ומעסיקים רק נשים.
מאפיינים ייחודיים:
- אתר קדוש- על פסגת הר הארי שמדרום לכפר בית גאן קיים אתר קדוש לעדה הדרוזית ע"ש נביא בהא-אלדין, שעפ"י המסורת הדרוזית עבר והתפלל במקום במאה האחת עשרה.
- בית קברות צבאי– בכפר בית גאן קיים בית קברות צבאי, מעל לחמישים חללים נפלו במערכות ישראל, שיעור שנחשב לגבוה ביותר במדינה ביחס לגודל האוכלוסייה. בית יד לבנים בהליך בניה מתקדם.
- אדמונית החורש- פרח ייחודי הפורח החודש אפריל, מזרחית לכפר זהו פרח ייחודי הצומח רק כאן בכל המזרח התיכון ומהווה אטרקציה לעשרות אלפי מטיילים ומבקרים הפוקדים את הכפר בעונה זו.
- התרבות הדרוזית- כל תושבי בית גאן הינם בני העדה הדרוזית, אנשים נאמנים וגאים בייחוסם במסורתם ובערכיהם. תמיד היו בחוד החנית במאבקים על כבוד האדם, חירותו וזכויותיו, תומכים בשוויון זכויות והזדמנויות כתושבי המדינה.
- דו קיום האדם והטבע- הכפר ניהל מאבק נחוש במשך שנים למען הסרת מגבלות שהוטלו על אדמותיו מכח דיני שמורות הטבע, ועל מנת לנהל אורח חיים תקין המאזן בין דו קיום של האדם והטבע ; מאבק שהוכתר בהצלחה והביא לשינויי חקיקה , ולאישור פריצת דרך חוצה בית גאן , דרך חורפיש – בית גאן – עין אל-אסד ; ציר שמחבר את כביש 85-89 ; ואמור להוות ציר כלכלי לעתיד בראיה שתעשיית העתיד באזור הינה פיתוח התיירות.
- הצטיינות בחינוך וזכאות לבגרות
תאריכים היסטוריים מרכזיים:
- בשנת 1954 : הכפר חובר לכביש פקיעין ראמה.
- בשנת 1956 : חוק גיוס חובה.
- בשנת 1957 : הכרה בעדה הדרוזית כעדה נפרדת ועצמאית.
- בשנת 1964 : הוקמה מועצה מקומית בכפר.
- בשנת 1966 : הכפר חובר לרשת המים.
- בשנת 1973 : חובר הכפר לרשת החשמל.
- בשנת 1997 : אושרה תוכנית המתאר מס' 685/ג לכפר.